דיב(המנוח) ואח' נ' חאג'ה בדארנה ז"ל ואח'

החלטה

1.בקשה לסילוקה על הסף של תביעה שהגישו התובעים להצהיר על זכותם להירשם כבעלי זכויות בעלות בחלק מחלקת מקרקעין. הבקשה נסמכת על טענות של מעשה בית דין והתיישנות.

אפתח תחילה בתיאור התביעה וההליכים הקודמים.

התביעה וההליכים הקודמים

2.התובעים הינם שניים מיורשיו של המנוח מובדא דיב ז"ל (להלן "מובדא" או "המנוח"), אשר הלך לעולמו ביום 25/7/2009. בהתאם לצו הירושה שהוגש יש למנוח 24 יורשים. התובעים טוענים כי הינם מייצגים את כלל היורשים ואף צירפו ייפויי כוח שחתמו היורשים לבא כוח התובעים, אולם לא צורפה כל החלטה בדבר מינוי מנהלי עיזבון או מתן הרשאה לתובעים עצמם לפעול בשם שאר היורשים.

בתביעתם בתיק זה טוענים התובעים כי המנוח זכאי להירשם כבעל 6/15 חלקים מזכויות הבעלות בחלקה 56 בגוש 19053 (להלן "המקרקעין"), הרשומים כיום על שמה של המנוחה חאג'ה בדארנה ז"ל – שיורשיה הם הנתבעים 1-3.

3.המקרקעין נשוא דיוננו נרכשו על ידי המנוחה חאג'ה בדארנה ז"ל (להלן "חאג'ה") ואחיה ראג'ה בדארנה ז"ל (להלן "ראג'ה") בעסקת חליפין עם מינהל מקרקעי ישראל ולפיה היתה חאג'ה אמורה לקבל 9/15 חלקים מהחלקה וראג'ה 6/15 חלקים, אף שחאג'ה וראג'ה רכשו את המקרקעין (חצי) ורשמו מלוא הזכויות במקרקעין על שמה של חאג'ה.

4.בשנת 1972 או בסמוך לכך נערך הסכם בין מובדא לראג'ה לפיו רכש מובדא את כל הזכויות בחלקה. ראג'ה התיימר לפעול בעסקה בשמה של חאג'ה. בעקבות עסקה זו תפס מובדא חזקה בחלקה.

5.בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים ובין היתר נדונה תביעתו של המנוח מובדא להצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעל הזכויות במקרקעין מכוחו של ההסכם שנערך בינו לבין ראג'ה (ת.א. 234/79). הדיון נערך בבית משפט זה בפני כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן. ביום 30/3/1982 ניתן פסק דינו של בית משפט זה, שקבע כי ראג'ה לא היה מוסמך לפעול בשמה של חאג'ה. לפיכך הורה בית המשפט כי המנוח מובדא רכש את חלקו של ראג'ה במקרקעין, דהיינו 6/15 חלקים (להלן "פסק הדין הראשון").

בחלק האופרטיבי של פסק הדין הראשון נקבע:

א. אני מצהירה כי מובדא רכש זכות להרשם כבעלים של 6/15 בחלקה 56, בגוש 19053 שבכפר מג'דל כרום.

ב. אני מחייבת את בדרנא הנתבעת מס' 2, להעביר 6/15 מהחלקה, לאחיה ראג'ה, באופן שהחלקה תרשם 9/15 חלקים על שמה ו-6/15 חלקים ע"ש אחיה ראג'ה, כמתחייב מההסכם עם המנהל.

ג. אני מחייבת את ראג'ה הנת' מס' 2, להעביר את כל חלקו בחלקה (6/15 מהחלקה), שיירשמו על שמו, כאמור, על שם מובדא התובע.

ד. אני מורה לרושם המקרקעין למחוק את הרישום הנוכחי לפיו רשומה החלקה בשלמותה ע"ש בדרנא ולרשום במקומו את הזכויות בחלקה, ע"ש בדארנה 9/15 וראג'ה 6/15 עפ"י ההסכם עם המנהל, ואח"כ לרשום העברת חלקו של ראג'ה ע"ש מובדא, כל זאת לאחר שישולמו המיסים, האגרות ותשלומי חובה אחרים הכרוכים בבצוע הרישומים הנ"ל".

 6.פסק דין זה לא מומש ועד היום לא הועברו הזכויות במקרקעין על שמו של מובדא. בעקבות פטירתה של חאג'ה נרשמו 6/15 חלקים מזכויותיה בחלקה על שמם של יורשיה (נתבעים 3-1). כן עולה מנסח הרישום כי בשנת 1988 העבירה חאג'ה זכויות ב-9/15 חלקים מהחלקה לרשות הפיתוח, כנראה במסגרת עסקת חליפין. עוד מתברר כי הנתבעים 8, 9 רכשו במסגרת עסקת חליפין את זכויות רשות הפיתוח במקרקעין ואלו נרשמו על שמם בלשכת רישום המקרקעין ביום 8/11/93. כתוצאה מכל אלו רשומות הזכויות ב- 6/15 חלקים על שם הנתבעים 1- 3, והזכויות ב- 9/15 חלקים רשומות על שם הנתבעים 8, 9.

7.בשנת 2008 הגיש המנוח מובדא תביעה לבית משפט זה בת.א. 769/08, בה עתר להצהיר על זכויותיו במקרקעין ולהורות על רישום 6/15 חלקים מהזכויות במקרקעין על שמו. התביעה נסמכה על הוראות פסק הדין הראשון. תביעה זו הובאה לדיון בפני. ביום 2/9/09 הוריתי על דחיית התביעה מחמת התיישנות. בהחלטתי ציינתי כי פסק הדין הראשון הינו פסק דין "הטעון ביצוע" במובן סעיף 21 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. על כן הואיל ותקופת ההתיישנות מיום מתן פסק הדין הראשון חלפה, דין התביעה להדחות. כן קבעתי כי מכוח כללי מעשה בית דין לא רשאי מובדא לשוב ולתבוע על סמך עילות התביעה שנדונו והוכרעו בפסק הדין הראשון בתיק 234/79.

על החלטת הדחייה לא הוגש כל ערעור.